נפתחו 5 מקומות לשיחת פריצת דרך אישית החודש. קבע את שלך עכשיו
אראל סבג

בגיל 23 ישבתי באזכרה וקיבלתי סטירה שהעירה אותי מהמתים.

הייתי חי כמו בן אדם מת. לא אהבתי את העבודה, את הזוגיות, את הלימודים. עברו עוד כמה שנים עד שאיבדתי 200 אלף שקל, עליתי 15 קילו, והרגשתי אפס מול האישה שלי. מתוך הנפילה הזאת הבנתי משהו אחד שמשנה הכל. את זה אני רוצה לתת לך עכשיו.

אראל סבג
הרגע שהכל התחיל

המשפט שקרע אותי לשניים

לפני 11 שנה חבר שלי, ליליק, נהרג בצוק איתן. הגעתי לאזכרה שלו. זאת לא הייתה אזכרה רגילה. בירות, מוזיקה, פודיום, אנשים שעולים ומדברים על משמעות החיים.

ואני יושב שם, בן 23, ומבפנים מת. שונא את העבודה שלי. תקוע בזוגיות שלא עושה לי טוב. בלימודים שאני לא רוצה. לא יודע איך להתקדם, ולא יודע מה בכלל לעשות.

ואז אבא של ליליק עלה לדבר. ואמר משפט אחד שנתן לי סטירה לפנים:

"אתם זכיתם לעמוד פה. הוא לא. יש לכם אופציה לעשות מה שאתם רוצים. לו אין. אז אל תבזבזו את החיים שלכם סתם. תחיו גם בשבילו, כי הוא לא יכול."

יצאתי משם בן אדם אחר. תוך שבוע עזבתי את העבודה. עזבתי את הזוגיות. עזבתי את העיר. חזרתי לאילת, להורים, ובניתי את עצמי מאפס.

ומאז יש לי כלל אחד שאני חי לפיו: ממילא אני הולך למות מתישהו. אז למה לא לנסות? מה יקרה הכי גרוע? אני לא אמות. ברגע שאתה אומר לעצמך את זה, כל הפחד יורד, והצעד הבא נהיה קל.

העלייה, ואז הנפילה

הייתי בטוח שפיצחתי את זה. ואז הכל קרס.

שלושה חודשים אחרי שחזרתי לאילת, הכל התחיל לעוף. עבודה חדשה, קודמתי לניהול תוך חודש. הכושר הכי טוב בחיי. הכרתי את מי שהיום היא אשתי. ואז העסק שלי התחיל לרוץ. בסוף שבוע אחד הכנסתי פי 3 ממשכורת חודשית שלמה של מנהל.

הייתי בטוח שפיצחתי את השיטה. הרגשתי בשיא. מוכר, מרוויח, נוסע. ואז איבדתי שליטה.

נכנסתי ל-200 אלף שקל חוב. עליתי 15 קילו. בדיוק עברנו עיר, הייתי בלימודים שלא היה לי טוב בהם, והכל הרגיש מוזר.

אבל הכי כאב לי במקום אחר.

הרגשתי אפס מול אשתי. כל הביטחון שלי מולה התרסק, כי לא הצלחתי לפרנס. היא הייתה אומרת "בוא נצא, בוא נעשה משהו", ואני הרגשתי לא נוח כי לא היה לי כסף לבזבז. גם כשהיא אמרה "אני אשלם", הרגשתי אפס עם זה.

התוצאות שלי קבעו מה אני מרגיש מול עצמי. לא הצלחתי ליהנות. כל הזמן לחוץ.

האסימון שנפל

תרמוסטט הזהות: למה תמיד חזרתי בדיוק לאותו מקום.

באותה תקופה רציתי 6 קוביות. נכנסתי לדיאטה, הייתי רעב, עצבני, מתוסכל. אבל כשאני נועל על יעד אני רץ עליו עד שאני משיג. תוך 3 חודשים הגעתי ל-8 אחוז שומן, חטוב של החיים.

ואז חזרתי עם הכל למעלה.

ופה נפל לי האסימון. הבנתי שיש נקודת איזון שהזהות שלי תמיד רוצה לחזור אליה. בדיוק כמו תרמוסטט בקיר: לא משנה כמה תפתח חלון, החדר תמיד יחזור לטמפרטורה שהוגדרה מראש.

והבנתי משהו שעבר לי קור בגב. אותו דבר בדיוק קרה לי עם הכסף. נכנסתי ל-200 אלף חוב, וכל פעם שיצאתי, חזרתי בדיוק לשם. לא בגלל שלא ידעתי מה לעשות. בגלל שהתרמוסטט הפנימי שלי היה מכוון לשם.

זאת הסיבה שכוח רצון תמיד נשבר אחרי שבועיים. אתה לא מקבל את מה שאתה רוצה. אתה מקבל את מה שהפך אצלך לסטנדרט. ההתנהגות תמיד חוזרת לרמת הזהות, וכל עוד אתה לא מכייל את התרמוסטט עצמו, אתה תילחם בעצמך לנצח.

אז הפסקתי להילחם בהתנהגות. התחלתי לכייל את התרמוסטט. את התמונה הפנימית של מי שאני. וכשהזהות זזה, הכסף, הגוף, הביטחון והזוגיות התיישרו אחריה כמעט לבד. בלי משמעת ברזל. בלי מלחמה כל בוקר מחדש.

את כל זה לקחתי, פירקתי לחלקים, והפכתי לשיטה מסודרת. זה מה שאני עושה היום עם גברים.

איך תרמוסטט הזהות עובד עליי?
למי אני מדבר

אם הסיפור הזה נשמע מוכר, אני מכיר אותך טוב.

אתה יודע שיש בך הרבה יותר ממה שאתה מוציא החוצה. מבחוץ נראה שהכל אצלך טוב, שאתה על דברים, שאתה נהנה. ומבפנים אתה יודע שאתה לא ממצה את עצמך, ושזה אוכל אותך.

כמה פעמים אמרת לעצמך "מיום ראשון אני נכנס לזה"? כמה פעמים התחלת בהתלהבות והפסקת אחרי שבועיים? כמה פעמים נשארת ער בשתיים בלילה ואמרת "אני צריך לעבוד חזק יותר, אין לי משמעת, למה אני לא מצליח"?

אני אגיד לך משהו שאף אחד לא אמר לך: זאת לא בעיה של משמעת. זאת בעיה של זהות.

אז בוא נסכם איפה אני עומד, בלי לרכך:

  • אפשר גם וגם. גם איש משפחה, גם בעל נוכח, וגם מצליח. אתה לא צריך להפסיד דבר אחד כדי לקבל אחר.
  • הכסף, הגוף והקריירה הם רק 20 אחוז. ה-80 אחוז זה מה שקורה לך בראש. רוב הגברים קופצים ישר ל-20, ושם הם נתקעים.
  • ביטחון עצמי לא נופל עליך משמיים. הוא נבנה מלעמוד במילה של עצמך, פעם אחרי פעם. וזה החלק שאני בונה איתך.
  • אני לא מטיף לך מלמעלה. עברתי את זה בעצמי. אני עדיין עובד על זה. אני פשוט יודע איפה היציאה, כי כבר מצאתי אותה.

את הגבר הראשון שהצלתי הצלתי את עצמי. את הילד שהייתי, ואת הגבר שאני עדיין. בדיוק את הגבר הזה אני רוצה לקחת מקום שהוא תקוע בו, לגבר שמביא ביצועים ונהנה בדרך.

יש לך שתי דרכים מכאן.

הראשונה: לסגור את הדף, ולהגיד לעצמך "מיום ראשון אני נכנס לזה". אתה כבר יודע איך זה נגמר. השנייה: לקבוע איתי שיחת פריצה אישית, בלי עלות ובלי התחייבות. נשב, נבין איפה התרמוסטט שלך תקוע, ואני אראה לך את הצעד הבא. החלטה אחת. עכשיו.

רוצה לראות איך המסלול נראה מבפנים, תחנה אחרי תחנה? המסע המלא ←